פסק-דין בתיק ב"ל 17752-12-11

1.         בפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 13/09/11, אשר קבעה למערער דרגת נכות בשיעור 5% בגין תאונת עבודה מיום 14/10/09.

2.         בדיון המקדמי בפני כבוד הרשם צביקה פרנקל הסכימו הצדדים להשיב את עניינו של המערער אל הוועדה הרפואית לעררים, על מנת שתתייחס לחוות דעתו של ד"ר ולן מיום 17/07/11 התייחסות עניינית ומנומקת, ותאפשר למערער ולב"כ לטעון טענותיהם בקשר לחוות הדעת ולעניינים העולים ממנה.

3.         המערער טוען, כי טעתה הוועדה הרפואית בכך שניכתה לו בגין מצב רפואי קודם.

4.         המשיב טוען, כי מלבד ההסכמה להשיב את עניינו של המערער על מנת שהוועדה תתייחס לחוות דעתו של ד"ר ולן, לא נפל פגם בהחלטתה בכל הנוגע לניכוי מצב קודם. המשיב טוען, כי הוועדה פעלה על פי הפסיקה, וכי לא עולה טעות משפטית מהחלטתה.

דיון והכרעה

5.         במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד בוחן בית הדין, האם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, שקלה שיקולים זרים, או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד-המל"ל, פד"ע לד 213).

6.         הוועדה נשוא הערעור התכנסה ביום 13/09/11, שמעה את המערער ובא כוחו, וכתבה בפרק הממצאים הרפואיים בהאי לישנא:-

"צילומי CT ע"ש מותני- 23/04/10- שינויים ניוונים ישנים 5 L -1 S המתבטאים בהיצרות מרווח דיסקל. אוסטאפרטיד קדמיים ואחוריים. סקלרוזיס ניכרת של הסקרום העליון. אין לראות שברים בסקרום עצמו. שבר ישן חוליה 3 L עם שינויים ניוונים לכן שינויים ניוונים מפותחים ב- 1 L -2 L . ישור הלורדוזיס המותנים, לא נצפו ממצאים טראומתיים במפרקים הסקואלייקום.

בחתכים אקסלרים היוצרות קלה של התעלה 4 L -5 L עם בלט דיסק פתולוגים בסקרום ובאספקט המפרק הסקרואליק משמאל, מוקדי קליטת יתר בקרנאיד פרוסס במפרקים דו"ד.

בבדיקה: יישור לורדוזיס מותנים, הטיה לימין 28  מעלות, לשמאל 28 מעלות, מבחן שובר 10-13 ס"מ, שובר משופר 15-20 ס"מ, אקסטנסיה 25=40-15 מעלות כח, תחושה והחזרים בגפיים תחתונות תקינות ושווים, מבחן SLB שלילי דו"ד, תנועות רוטציה מוגבלות במידה קלה. צילומי ע"ש מותני-15/10/03- שינויים ניוונים ושברים ישנים בע"ש מותני, יישור לורדוזיס, אין לראות שבר בסקרום.

CT -24/05/11- ללא הבדל משמעותי מ- CT קודם ב-04/10. "

ובפרק סיכום ומסקנות נכתב כדלקמן:-

"הוועדה עיינה בתיק רפואי קודם 31/08/87, שבר דחיסה 3L עם פגיעה בדיסק 2 L -3 L , 15/01/95 כאבי גב תחתון.

21/08/89 כאבי גב, 15/09/91 כאבי גב, 30/06/88 כאבי גב, 21/05/85 כאבי גב תחתון, 31/05/85 כאבי גב, 21/05/81 כאבי גב תחתון, 27/04/86 כאבי גב תחתון, 08/01/95 כאבי גב תחתון, 23/08/98- הגבלה בתנועות ע"ש מותני (כאבי גב תחתון כנראה אחרי תנועה לא נכונה, ידועה בעיה של כאבי גב- בעיה חוזרת).

הוועדה מקבלת את ערר המוסד, הנפגע סובל משברים בחוליות 3 L ,1 L , קודם לתאונה הנידונה, עם שינויים ניוונים בסמוך לשברים וכן בגובה 5 L -1 S , לפיכך קובעת הוועדה נכותו בגין הגבלה בתנועות ע"ש מותני 10% לפי סעיף 37 (7)(א) +5% לפי סעיף 37 (8)(א) בגין שברים 1 L -3 L .

נכות זו על כל מרכיביה היתה קודמת עוד קודם לתאונה הנידונה ולכן יש להפחית את הסעיפים הללו בגין מצב קודם, הוועדה מקבלת מחמת הספק לגבי שבר בסקרום 5% לפי סעיף 37 (8)(א) (בהתאם לרשום בחוות דעת של ד"ר וולן מיום 17/07/11). "

7.         כאמור, הצדדים הסכימו להשיב את עניינו של המערער לוועדה, על מנת שתתייחס למכתבו של ד"ר ולן. להשלמת התמונה, מצאתי לנכון לצטט חלק ממכתבו של ד"ר ולן, כדלקמן: -

"עיינתי בדו"ח הוועדה הרפואית במל"ל ואני מסכים עם קביעתה כי בעמוד השדרה נותרה נכות בשיעור 10% עקב ההגבלה הקלה בטווחי התנועה, אולם, הוועדה התעלמה ממצאי מיפוי העצם המעידים על קיומו של שבר בסאקרום שהנכות בגינו הינה 5% לפי סעיף 37(8)(א). נכות שאינה חופפת לנכות בגין הגבלת התנועה, או הנכות בשיעור 5% עקב השבר הישן ב-3 L .

כמו כן הנכות שנקבעה בגין ההגבלה בתנועות עמוד השדרה המותני הינה כולה תוצאת החבלה לגבו של מר שמי ביום 14.10.2009, מהטעמים הבאים: